החלטה בתיק ה"פ 123-05 - פסקדין

1.         במסגרת דו"ח עדכון מיום 29.6.11 מטעם המבקש (להלן: "כונס הנכסים" או "הכונס")) ביקש הוא לפסוק לו שכר טרחה נוסף לזה שנפסק בהחלטה מיום 14.3.11.

2.         בהחלטה מיום 14.3.11 נפסק לכונס הנכסים שכר טרחה בסך 60,000 ש"ח בתוספת מע"מ, וזאת בהתאם לסעיף 22 לפסק הדין שניתן ביום 7.9.08. באותו סעיף נקבע כי שכרו של כונס הנכסים שמונה לפרק את השיתוף בנכס המקרקעין נשוא התובענה (להלן: "הנכס") לא יעלה על 60,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

3.         בהחלטה מיום 5.7.09, בה לא אישר בית המשפט מכירת הנכס למציע ההצעה הגבוהה ביותר, בשל כך שההצעה נפלה באופן ניכר מהערכת שווי הנכס, ואשר בעקבותיה נאלץ הכונס לנהל הליך הליך מכר חדש, ציין בית המשפט כי יהא מקום לשקול העלאת שכר הכונס מעבר למחיר המקסימלי שנקבע בפסק הדין, וזאת נוכח שינוי הנסיבות.

4.         בבקשתו הנוכחית מציין הכונס כי עד לאישור המכר לרוכשת הסופית נאלץ הכונס לנהל שלושה הליכי מכר, והליך נוסף בבית המשפט המחוזי של התנגדות לאישור המכר למציעה שהצעתה אושרה על ידי בית משפט זה. הכונס צירף דו"ח פעילות כללי בו צויין כי איננו כולל את הזמן הרב שמשקיע הכונס ועורכי הדין ממשרדו בשיחות עם חלק מהבעלים הרבים ובאי כוחם, את הפגישות במשרדי מיסוי מקרקעין ובעיריית חולון ועוד, שכן נושאים אלה פורטו בדו"חות הרבים שהגיש כונס הנכסים.

            בדו"ח הפעילות הכללי צויינה השתלשלות הליכי הכינוס ובהם, בין היתר, הליך מכר ראשון בו לא הוגשו הצעות, הליך מכר שני, בו הוסרה מגבלת מחיר המינימום שנקבעה על ידי בית המשפט, ואשר בסופו לא אישר בית המשפט את ההצעה הגבוהה ביותר עקב כך שנפלה מאד מהערכת שווי הנכס, וכן את הליך המכר השלישי שהתנהל לאחר מכן, ואשר גם בו נדרשו הליכים, שכן אחת ההצעות הוגשה לאחר המועד, ובכל זאת הורה בית המשפט לקיים התמחרות בין כל המציעים, ובסופו של דבר הוכרזה כזוכה חברת "דקור סטאר" תמורת מחיר של 9,800,000 בתוספת מע"מ.

הכונס הוסיף והזכיר את ההתנגדות שהועלתה לאחר מכן על ידי מציעה נוספת שלאחר אישור המכר והדיווח לשלטונות מס שבח הציעה הצעה גבוהה יותר במיליון ש"ח, אך נדחתה על ידי בית משפט זה, וניהלה הליך אל מול הכונס ואחרים בבית המשפט המחוזי (שנדרש גם אישורו בשל היותם של חלק מהבעלים נעדרים שרכושם מנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי), מספר תגובות שנאלץ להגיש, דיון שהתקיים שם, והחלטה שניתנה ביום 12.12.10 ואשררה החלטה קודמת של אישור המכר לדקור סטאר. הכונס פירט גם את פעולותיו לאחר אישור המכר, כמו גם את העובדה כי ההליכים בתיק נמשכים כשלוש שנים.

5.         משנתבקש הכונס לנקוב בסכום אותו הוא מבקש כשכר טרחה, הפנה לפסיקת בית המשפט לפיה שכרו המקובל של כונס נכסים נע בין 6% ל-10%, וביקש כי ייפסק לו שכ"ט של 3% בתוספת מע"מ מהתמורה שהתקבלה, דהיינו סך של כ-300,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

6.         האפוטרופוס הכללי התנגד לתוספת שכר הטרחה שהתבקשה על ידי הכונס (פי 5 מהשכר שנקבע מראש), אך הודיע כי נוכח התמשכות הליכי הכינוס והגדלת היקף העבודה, לא יתנגד להכפלת הסכום שנפסק מלכתחילה, דהיינו להעמדת השכר שנפסק לכונס על סך של 120,000 ש"ח, באשר שכר זה נראה לו ראוי והולם.

7.         משיבים 1-2 ו-10-12, שהיו היחידים שהגישו תגובות, התנגדו לבקשת הכונס וטענו כי משקיבל הכונס על עצמו את המינוי, הסכים מראש לשכר, ואין הוא יכול לבקש עתה להגדילו. לא התרחש לדבריהם דבר חריג, והצעה מאוחרת היא דבר אפשרי וידוע. לכל היותר, טענו הם כי לחלופין ניתן להגדיל את שכרו של הכונס בשיעור של 20% בלבד כתוספת עבור מאמץ מיוחד.

8.         שיעור שכרם של כונסי נכסים הינו אכן, על-פי הפסיקה הקיימת, בגבולות שבין 6% ל-10% משווי הנכס, ובאופן רגיל, זכאי היה כן הכונס לשיעור זה.

            שונה המצב מקום בו מראש נקבע שכר הכונס בשיעור שונה, והכונס מוחזק אז כמי שהסכים, בקבלו את המינוי, לשכר שנקבע מראש.

9.         בענייננו, קבע בית המשפט מראש את שכרו של הכונס בסך של 60,000 ש"ח ובתוספת מע"מ, שכר מקובל בתיקי פירוק שיתוף מקרקעין רבים, שהתנהלו ומתנהלים בבית משפט זה, בעיקר באשר לקרקעות המצויות בתחומי תכנית ח/300 בחולון, כאשר בפסקי דין המורים על פירוק שיתוף בקרקעות הנ"ל וממונים בהם כונסי נכסים, מגביל בית המשפט, לבקשת הצדדים, את שכר כונס הנכסים לשכר בסדרי גודל כאמור לעיל.

            הליכי הכינוס בתיקים הנזכרים לעיל הינם בדרך כלל הליכי כינוס פשוטים יחסית, לעתים חלק מהבעלים מגיעים להסכמי קומבינציה עם הרוכש, הנכרתים בנפרד וללא מעורבות הכונס, אשר אינו צריך עוד להיות במגע עם בעלים אלה, והשכר הנזכר לעיל משקף היקף עבודה מקובל של כונסי הנכסים על התיקים הנ"ל.

10.        דא עקא, בהליך הנוכחי, מלכתחילה לא היה כנראה סיכוי להסכם קומבינציה, שכן אין עסקינן בתכנית ח/300 ובבניה למגורים, אלא בייעוד קרקע למלאכה (ובעתיד למסחר ומשרדים). ייתכן גם שמראש לא היה מקום להגביל את שכר הכונס לסכום שנקבע לעיל, אלא לא להגבילו בכלל או להגבילו לסכום גבוה יותר.

11.        בפועל, הסתבר אכן כי הליך כינוס זה לא התנהל באותו אופן בו התנהלו הליכי כינוס לפי תכנית ח/300.

חלק מההסבר לכך הובא בסעיף 4 לעיל. הכונס נאלץ לנהל מספר הליכי מכר, להגיש תגובות רבות לבתי המשפט, ואף להופיע בדיון בבית המשפט המחוזי.

לכך יש להוסיף גם את העובדה כי מדובר בכ-30 בעלי דין, עם מייצגים לא מעטים, וכאשר חלק מבעלי הדין אינם מיוצגים. כל בעלי הדין נותרו על כנם, ולא נכרתו כמובן הסכמי קומבינציה כלשהם, דבר המביא לצורך בעבודה רבה של הכונס אל מול עורכי הדין ומייצגיהם.

            יצויין כי הכונס הגיש עד עתה 22 דוחות לבית המשפט בדבר עבודתו, ואף בכך יש כדי להצביע על היקף עבודתו הניכר.

12.        זאת ועוד, הכונס עושה עבודתו נאמנה בתיק זה, פועל במקצועיות ובמסירות, ואף מבצע פעולות עבור הצדדים, שלא היה עליו בהכרח לבצען, דבר המגדיל עוד יותר את היקף עבודתו. יש להביא גם בחשבון את התמשכות הליכי הכינוס המתנהלים קרוב ל-3 שנים מאז מונה הכונס לתפקידו, וזאת עקב האמור לעיל, כאשר ברי כי האחריות לכך איננה מוטלת על הכונס, אשר פעל כפי שהיה עליו לפעול, ועשה את המיטב בתנאים האובייקטיביים שנוצרו.